חשבתם שלתכנן מוסד ציבורי כדוגמת ישיבה או בית כנסת רחב ידיים, זו משימה פשוטה? חכו עד שתשמעו את צמד האדריכליות ריקי גרוזמן ומיכל גלובן מ'RMstudio' בראיון ל'מקדש מעט' יש להן הרבה מה לספר ואיך קשור המלך הורדוס לכל הסיפור?
מאת: אבי מנחם
על הבניין שבנה הורדוס אומרת הגמרא כי "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו". הורדוס, המלך האכזר שהיה ראוי לכל גנאי, זכה שבית המקדש שהקים הוגדר על ידי חז"ל כסמל לבנייה יפה.
הסיבה לכך נעוצה באדריכלות הייחודית של הורדוס שגם אלפי שנים לאחר מותו ולאחר חורבן הבניינים שבנה, עדיין מהווים מונומנטים אדריכליים מעוררי הערצה.
צמד האדריכליות ריקי גרוזמן ומיכל גלובן מ'RMstudio' שילוו אותנו לאורך הכתבה, אומרות ש"העיצוב אמור לשלב בין יופי ובין שימושיות", ולכך נתייחס בהמשך.
מי מאיתנו לא עמד נפעם לא פעם בפני בתי כנסת, ישיבות ומבני ציבור מרשימים ביופיים. איש מאיתנו לא שאל את עצמו, האם גם האנשים החיים באותו בית כנסת, או באותה ישיבה, מרוצים מהמבנה בו הם חיים. קחו למשל את הדוגמא הבאה אותה מעלה מיכל גלובן. "נדרשנו לעצב ישיבה בה לומדים מידי יום 500 תלמידים. היינו חייבים לקחת בחשבון שבכל פעם שסדר הלימודים מסתיים יוצאים בבת אחת חמש מאות איש מהיכל בית המדרש. ברור שאי אפשר להסתפק ביציאה סטנדרטית. חייבים לחשוב בצורה כזו שתאפשר כניסה ויציאה של עשרות אנשים באותה עת".
אנחנו נוטים להתרגל לעובדות מסוימות וכלל לא שמים לב אליהן, אבל ישנם לא מעט מקרים בהם המבנה מפואר ושובה לב, אך אינו שימושי בעליל. לעיתים מדובר בתופעות חמורות ומסוכנות, ובמקרים נפוצים יותר, באי נעימות קלה המתלווה לשימוש במבנה. בדיוק כפי שברור לכל שאריזתם של מוצרי מזון אמורה להיות שימושית וקלה, בדיוק כפי שברור שממשק המשתמש של הסלולארי עוצב כך שנוכל לעשות בו שימוש אינטואיטיבי, בדיוק כפי שברור שכסא ושולחן אמורים בראש ובראשונה לשמש אותנו, כך גם כאשר מדובר במבנים. גם הם מחייבים עיצוב המתחשב באנשים שעושים בהם שימוש.
גלובן אומרת ש"בישיבה יש המון תנועה כל הזמן, יש מבואה שאמורה להכיל מאות מעילים, חליפות וכובעים. כל אלו הם דברים שחייבים לקחת בחשבון שעשה שמעצבים את המבנה".
צמד האדריכליות הללו מרתק במיוחד לאור העובדה שריקי גרוזמן היא הדתייה מבין השתיים. גלובן אינה שומרת תורה ומצוות, אך השתיים מגלות מומחיות ייחודית כשמדובר במבני קודש. הן צברו ניסיון כה רב בתחום העיצוב של בתי כנסת, ישיבות ומוסדות, שמאפשר להן לחלוק איתנו ידע רב בתחום.
גרוזמן אומרת ש"דווקא העובדה שמיכל מגיעה מבחוץ, מאפשר לה לראות את כל אותם דברים שאני כבר מזמן התרגלתי אליהם".
איך מתחילים בכלל לגשת לעיצוב של מבנה כה מורכב?
"אנחנו מגיעות למעשה מתחום המלונאות. מלון הוא מבנה שדורש המון תאום מערכות והוא כולל המון חללים שונים זה מזה, גם בשימושיות שלהם, וגם בנראות שלהם. חדר במלון אמור לשרת אנשים בודדים לשינה. חדר אוכל אמור לשרת מאות אנשים לאכילה. חללים אחרים מיודעים לשימושים שונים. זה מעניק לנו פרספקטיבה רחבה למדי כשאנו ניגשים לעצב בית כנסת או ישיבה.
"את התהליך אנחנו מתחילים בלימוד. לימוד יסודי של האוכלוסייה שאמורה לעשות שימוש במבנה. אנחנו לומדים את צורת החשיבה של האנשים, את הצרכים שלהם, ואת התפיסה שלה את המרחב. אנחנו לומדים גם את האופי שלהם ורק אחר כך יושבים לשרטט פרוגראמה שתיתן תחושה ראשונית של מה שמשתמשי המבנה יחושו כאשר הוא יהיה בנוי".
אפשר להבין מדוע חשוב לדעת מה השימוש ומי האנשים, אבל מה קשור אופיים של האנשים לעיצוב?
"פשוט מאוד. ניקח לדוגמא בית כנסת שהרב הוא בעל אופי נגיש ועממי. עיצבנו בית כנסת שהר שלו היה מקבל כל אדם בסבר בפנים יפות והיה לו אופי מאוד נוח. היה לו מאוד חשוב שהוא אישית יקבל כל אדם שמגיע לבית הכנסת. עשינו את המטבחון עם כניסה ישירה להיכל התפילה. משום שהרב הזה היה רואה אורח והיה הולך למטבח להכין לו כוס תה. רב אחר ביקש שלשכתו תהיה מפוארת על מנת שתשדר את העוצמה של הקהילה. עיצבנו את הלשכה בצורה ששידרה את העוצמה ואת המרחק שיש בין הרב לבין המתפללים.
"או לדוגמא ציבור חסידי שיש לו מנטאליות משפחתית ולא פורמאלית. ברור שאנחנו מעצבים את החללים כך שישדרו יותר פתיחות ופחות רשמיות. כך שהאופי של משתמשי המבנה הוא בעל משקל רב כשמדובר בעיצוב".
גרוזמן וגלובן עוסקות בתחום כמעט עשרים שנה ואלמלא ידענו שגלובן אינה דתייה היינו עוד עלולים לטעות ולהאמין שהיא נולדה בבית חרדי למהדרין. הידע הרב שהיא מפגינה בניואנסים הקטנים שבין העדות והקהילות השונות מדהימה. את הידע הזה היא רכשה באמצעות אלפי שעות לימוד, בהן למדה את האנשים ואת ההתנהגויות שלהם על מנת שתוכל לעצב מבנים שיהיו גם יפים וגם שימושיים עבור המשתמשים בהם.
מה יותר חשוב, השימושיות או הנראות?
"כל החכמה היא לשלב בין הדברים. אנחנו בעיקרון לא עובדים לפי שטאנצים. כל מבנה שלנו שונה מחברו. אין מצב שלקוח מגיע אלינו ואנחנו שולפים תוכנית קיימת עבורו. אנחנו הולכים לשטח, לומדים אותו, לומדים את ציבור המשתמשים, לומדים את הצרכים ואז בונים תוכנית שמשלבת בין הפונקציונאליות של המבנה ובין הנראות שלו. אפשר לגשת לעשרות מבנים שעיצבנו ולא למצוא דימיון ביניהם. המכנה המשותף היחיד הוא שכולם נבנו כך שמי שמשתמש בהם ירגיש בנוח כל הזמן".
לדוגמא אנחנו מתוודעים לבית כנסת שהוא גם כולל בשעות היום שעוצב בצורה שתאפשר את קיומם של חללים קטנים ואינטימיים לצד אפשרות לפתוח את כל החללים לחלל גדול במקרה הצורך. גלובן מספרת: "הם רצו משהו שיזכיר להם את השטיבל החסידי של מזרח אירופה. אנחנו הבנו שיש כאן בעיה. חללים קטנים לא יתנו מענה במקרה שיש צורך במרחב גדול, נניח בחגים או כאשר צריכים מקום לריקודים. אז תכננו כל מיני אלמנטים ניידים שיכולים ליצור קירות ולעשות חללים קטנים ואינטימיים עבור מרבית הזמן, אבל יש אפשרות גם לנייד אותם ולהפוך את החללים הללו לחלל גדול שייתן מענה במקרה הצורך".
התפיסה הזו שמנחה את הצמד, באה לידי ביטוי גם ביכולתן לתת מענה מושלם ללקוח. לצורך הכנת הכתבה יצא לנו לדבר אם גבאים רבים ומנהלי מוסדות שבנו בשנים האחרונות או שיפצו. מרביתם מספרים על מסלול ייסורים שנובע מהמספר הרב של אנשי מקצוע שיש לסנכרן ביניהם. אחד הגבאים אף הגדיל לומר ש"הרגשתי לא פעם כמו גננת שצריכה ללטף את זה ולהחמיא לשני". על פניהן של גרוזמן וגלובן הסיפורים האלו יכולים להעלות חיוך. "אנחנו מאפשרות ללקוחות שלנו מענה מושלם הכולל את ה-כ-ל. החל משלב הפרוגראמה ועד כתבי כמויות ותאום בין כל הגורמים שאחראיים לבנייה", הן מוסיפות ש"אנחנו מכינות אפילו תקציב מפורט וגם מבצעים עבור הלקוח את מחקר השוק על מנת לבחור בספקים הטובים ביותר עבורו".
אתן מעורבות בכל התהליך מראשיתו?
"זה אינדיבידואלי ותלוי בכל לקוח ולקוח. אבל אנחנו יכולות לקחת את כל הפרויקט מתחילה ועד סוף. דהיינו, שכבר בשלב התכנון אנחנו יודעות להגיד בדיוק כיצד ייראה ארון הקודש. כשאנחנו מגישות תוכנית, אין בה אפילו מקום לאינטרפרטציה של הספקים השונים. אנחנו נספק ליצרן הריהוט מפרט מדויק הכולל את כל האלמנטים העיצוביים, כולל פירוט כמויות עד לרמת הבורג".
אגב, לא מעט גבאים איתם שוחחנו בעבר העלו בעיה שמעיקה על רבים וטובים ממנהלי המוסדות ומגבאי בתי הכנסת. מה עושים כאשר רוצים לבנות בית כנסת או ישיבה, אבל אין עדיין מימון. מחפשים תורמים. "אני לא יכול לתאר לתורם את הדמיון המתפרע שלי, אמר לנו בזמנו אחד הגבאים. צמד האדריכליות אומרות שבדיוק לשם כך יש להן מענה בדמות הדמיה שכוללת גם את התקציב המוערך. "הנייר סובל את הכל", אומרת גלובן שמדגישה שאת התוכניות ניתן לשנות במידת הצורך, אבל בנייה של פרויקט על סמך תרומה מתוכננת שלא הגיעה יכולה להפוך את המבנה לפיל לבן ולא שימושי. קוראי 'מקדש מעט' נתקלו בכך בגיליונות הקודמים. "אנחנו בונים תוכנית ומכינים הדמיות הכוללות גם את התקציב הנדרש והגבאי או מנהל המוסד מכוונים את גיוס התרומות למטרה הזו. תמיד נוכל לשנות את זה במידה ויש פחות תרומות או להיפך, אם יש יותר תרומות אפשר להוסיף דברים. אבל אם מתחילים לבנות בלי שיש תקציב מפורט עלולים להיתקע עם המון בעיות ונאלצים להתפשר ולעשות כל מיני דברים שבסופו של יום פוגעים במשתמשי המבנה".
לדוגמא הן מציינות כי בארצות הברית נהוג להשאיר קיר שלם ריק ופנוי. "הם חושבים לטווח ארוך. המערכות משתנות ומשתכללות כל העת. היום אתה צריך לתאם בין תשתיות למערכות חשמל, מים, מיזוג אוויר ותקשורת. מי יודע מה יקרה בעוד עשר שנים, לכן הם משאירים קיר פנוי שאפשר יהיה לעשות בו שימוש עבור תשתיות עתידיות. זו צריכה להיות התפיסה, תכנון שצופה פני עתיד". די ברור שכאשר מנהל מוסד לוקח בחשבון התרחשויות עתידיות, הוא חוסך לעצמו לא מעט בעיות. "אם יוצאים מנקודת הנחה שלא מתחשבת בעתיד, מגלים אחרי כמה שנים שצריך לפתע להוריד קורה או לשבור קיר בטון. כי לא חשבו מתחילה על כל הפרטים".
מה הדבר שהכי משפיע על העבודה שלכן מול בתי כנסת ומוסדות?
"הדבר המשמעותי ביותר הוא התקציב. תמיד הכל נגזר מהיקף הסכום שעומד לרשות האנשים, או הסכום שהם מתכוונים לגייס. שם זה מתחיל וזה הכי משמעותי. לאחר מכן השימושים של המבנה. סוג האוכלוסייה וצרכיה והצורך לשלב בין מערכות רבות בלי שזה יבוא על חשבון היופי".
יש הבדל בין עיצוב בית כנסת לעיצוב ישיבה?
"ישיבה היא למעשה גם בית כנסת. יש שם 'מזרח'. יש שם ארון קודש ובימה. זה מאוד דומה. אבל יש הבדלים שנובעים מסוג השימוש. ברור שיש הבדל בין מקום בו ישובים האנשים על גבי ספסלים ארוכים, לבין מקום בו האנשים יושבים על כסאות מול סטנדר. ברור שעיצוב של שטיבל שונה בגלל שבמקרה הזה האנשים ישובים סביב שולחן אחד מכל צידיו.
גלובן מוסיפה שהיא רואה את עיצובה של ישיבה כעיצוב של בית ספר. "זה מקום לימודים וצריך לכוון את העיצוב שלו כך שיתאים לייעודו. שלא יפריע לאנשים ללמוד שיאפשר להם מצד אחד את הרוגע הדרוש לכך ומצד שני יעניק להם תחושת השתייכות לציבור הלומדים".
אם כבר הזכרתן בית ספר, אתן מתעסקות גם בעיצוב בתי ספר?
"כן. גם בתי ספר. במקרה שלהם החכמה היא איך לנצל מינימום תקציב למקסימום עיצוב. הרי זה לא סוד שלבתי ספר אין תקציבים גדולים. אנחנו יכולות לתכנן את המבנה כך שננצל כל גרוש שמשרד החינוך מעניק להם עבור הבינוי".
יש אלמנטים עיצוביים ייחודיים לבתי כנסת?
"ברור שיש אלמנטים שייחודיים למבני קודש. מעבר לדרישות ההלכתיות שהן רבות. ישנם גם לא מעט אלמנטים שקיימים בכל בית כנסת והם אלו שמאפיינים אותו. למשל החלונות הגבוהים. או הכיפה העגולה וכן הלאה. זה ברור שאנחנו מעצבות את המבנה כך שגם ממרחק רב תוכל לומר ש'זה בית כנסת'. המבנה הזה לא יכול לשדר משהו אחר".
היריעה תקצר מלתאר את המרכיבים הרבים הנוגעים לבנייתו של בית כנסת או בנייתה של ישיבה, אך ההיכרות עם בעלות הניסיון הללו, אפשרה לנו לתת לכם הצצה אל שולחן העבודה של האדריכלים ואל מה שעומד מאחורי המבנים בהם אנו עושים שימוש יומיומי.
